ת"א 51126-05-10

פסק - דין

זוהי תביעה לאכיפתם של הסכמי מכר של מקרקעין, המצויים ביישוב נופים שבשומרון.

הנסיבות

1.הנתבעת 1, נופים מפעלים כלכליים בע"מ (להלן: "נופים" או "החברה") הינה בעלת הזכויות בשטחי מקרקעין המצויים ביישוב נופים שבשומרון (להלן: "המקרקעין"), הכוללים שני מגרשים – מס' 503 ו-539 – אשר כל אחד מהם הינו בשטח של 990 מ"ר (להלן: "המגרשים").

הנתבע 2, עוה"ד דב פישלר, משמש מזה שנים הרבה ככונס נכסים על זכויותיה של החברה במקרקעין, וככזה הינו משמש כמנהלה בפועל (להלן: "עוה"ד פישלר" או "כונס הנכסים" או "הכונס").

2.בשנת 1991 רכש התובע מהחברה, באמצעות כונס הנכסים, את שני המגרשים יחד עם שתי עולות חדשות (להלן: "העולות החדשות"), הגב' פלקסמן וולדה (להלן: "פלקסמן") והגב' זלקינד נטליה (להלן: "זלקינד").

מגרש 503 נרכש על ידי התובע יחד עם פלקסמן, על פי הסכם מכר מיום 5/3/1991 (להלן: "מגרש 503"), וביום 6/3/1991 נכרת הסכם מכר נוסף, הזהה לקודמו, על פיו רכש התובע יחד עם זלקינד את מגרש 539 (להלן: "מגרש 539") (הסכמי המכר מהימים 5/3/91 ו – 6/3/91 יכונו להלן יחדיו "הסכמי המכר" או "ההסכמים").

3.לכל אחד מהסכמי המכר צורף נספח שכותרו "לוח זמנים לבנייה", בו נקבעו לוחות זמנים מפורטים להוצאת היתרים לבנייה על המגרשים; לתחילת הבנייה בהם בפועל ולסיומה (להלן: "לוח הזמנים").

4.ביום 15/6/92 שיגר הכונס לתובע מכתב התראה בו הודע לאחרון, כי בשל כך שלא קודמו הליכי הוצאת היתר בנייה למגרש 539, הסכם המכר בגינו ייחשב כבטל, באם לא יומצא לכונס היתר תוך 15 ימים ממועד קבלת המכתב (להלן: "מכתב ההתראה למגרש 503").

מכתב בנוסח דומה נשלח לתובע ולזלקינד ביום 16/6/92, ביחס למגרש 503 (להלן: "מכתב ההתראה למגרש 503").

5.בתאריך 8/9/92 שלח הכונס לבא כוחו דאז של התובע, עוה"ד יגאל וייס (להלן: "עו"ד וייס"), מכתב על היות הסכמי המכר בטלים, שכן התובע לא מימש את האורכה שניתנה לו במכתבי ההתראה לתיקון ההפרה (להלן: "מכתב הביטול" או "הודעת הביטול").

6.אחר הדברים האלה ובחלוף למעלה מעשור ומחצה ממשלוח הודעת הביטול, פנה עוה"ד דורון ניר-צבי (להלן: "עו"ד ניר-צבי") בשמו של התובע, במכתבו מיום 2/4/09, בו נתבקש כונס הנכסים להמציא לתובע אישורי זכויות בגין המגרשים (להלן: "הבקשה לאישור הזכויות").

7.במכתב תשובה מיום 6/4/09 הודיע הכונס לעו"ד ניר-צבי על כי הסכמי המכר בוטלו כדין זה מכבר, כך שהתובע נטול זכויות כלשהן במגרשים.

8.נוכח תשובת הכונס, הגיש התובע – באמצעות עו"ד ניר-צבי – ביום 10/6/09 תביעה כספית כנגד החברה, המועצה האזורית שומרון (להלן: "המועצה") והוועד המקומי נופים (להלן: "הוועד המקומי"), במסגרתה עתר התובע להחזר היטלי המס ששולמו על ידו למן שנת 1991 ואילך, ולמתן צו עשה המורה לחברה למכור המגרשים לצד ג' ולשלם לו 85% מהתמורה שתתקבל ממכירתם (להלן: "התביעה הקודמת").

9.ביום 3/1/10 נכרת חוזה מכר בין החברה לבין הנתבעת 3, אמנה חברה לבניין ופיתוח בע"מ (להלן: "אמנה בע"מ"), על פיו רכשה האחרונה את מרבית זכויותיה של החברה במקרקעין, ובכלל אלה את המגרשים מושאי התביעה דנן (להלן: "חוזה הרכישה").

10.לשלמות התמונה העובדתית יצויין כי התביעה הקודמת נמחקה בהחלטה מיום 25/3/10, אשר נתנה תוקף של פסק דין להסדר גישור מיום 16/3/10 (להלן: "החלטת המחיקה" ו"הסדר הגישור" – בהתאמה).

התביעה וטענות הצדדים

11.בתביעה שבכאן, אשר הוגשה ביום 31/5/10, עתר התובע למתן פסק דין המצהיר כי הוא היה ועודנו בעל הזכויות במגרשים, וכי חוזה הרכישה על פיו רכשה אמנה בע"מ את המגרשים – בטל ומבוטל.

לטענת התובע, הסכמי המכר בוטלו על ידי הכונס שלא כדין ולא בתום לב, תוך ניסיון לנשל אותו מזכויותיו במגרשים.

לשיטת התובע, הוא מעולם לא קיבל הודעה רשמית על ביטול הסכמי המכר, ודבר ביטולם של ההסכמים נודע לו אך ביום 6/4/09, ממכתב התשובה של הכונס לעו"ד ניר-צבי, עת ביקש האחרון לקבל אישור על זכויותיו במגרשים.